מניעת אלימות בהסעות

מחקרים מצביעים על גורמי סיכון מרכזיים, ביניהם היעדר פיקוח מבוגרים, הרכב גילאים הטרוגני וחוסר הכרה באחריות על סביבת ההסעה.

מאפייני האלימות בהסעות

• סוגי אלימות:האלימות כוללת פיזית ומילולית, כאשר האלימות המילולית שכיחה יותר בקרב תלמידי כיתות ד'-ו'.
• זמנים וסיטואציות מסוכנות:שיעורי האלימות גבוהים יותר בנסיעות חזור, בנסיעות ארוכות וכאשר הנהג מתחלף.
• מגדר:בנים מדווחים על מקרים רבים יותר של אלימות בהשוואה לבנות.
• קורבנות:לא רק תלמידים נפגעים – גם נהגים ומלווים עלולים לסבול מאלימות, ולעיתים אף האוטובוס עצמו נפגע ממעשי ונדליזם.

גישות מניעה ופתרונות מעשיים

הרשות המקומית אחראית על ארגון ההסעות, בעוד מנהלי בתי הספר והמחנכים אחראים על בטיחות התלמידים והדרכתם. כדי להתמודד עם התופעה, מומלצות מספר גישות:

1. הגברת נוכחות מבוגרים:

• הגדלת הפיקוח בהסעות היא צעד חיוני.
• ניתן למנות מלווים מבוגרים או מתנדבים, כולל נאמני הסעות מקרב התלמידים עצמם.

2. הכשרת נאמני הסעות:

• תלמידים שנבחרו לתפקיד מדווחים על אירועים חריגים, לבושים בחולצה ייחודית ומשמשים דוגמה אישית לחברים.

3. התערבות חברתית:

• תוכניות המעצימות קורבנות וצופים מהצד, מקנות להם מיומנויות חברתיות וכלים להתמודדות עם אלימות.

4. מיפוי נתונים ואיסוף מידע:

• איסוף מידע על התופעה מאפשר תכנון מענים מותאמים ויצירת סביבת נסיעה בטוחה ומוגנת.

מסקנה

הגברת הפיקוח, הכשרת נאמני הסעות, התערבות חברתית ושיתוף פעולה בין הרשויות, בתי הספר וההורים הם המפתח ליצירת סביבת הסעות בטוחה לכלל התלמידים.